מבנה תאורה בתקציב שווה לכל נפש

איך יוצרים סצנות מוארות כהלכה עם ציוד לא יקר – שתי ציפורים במכה.

מערך תאורה לפעמים רק נראה מורכב 

בסרט “להתבגר” היו לנו אתגרים לא פשוטים לצילום. צילמנו בהמון מקומות, ולפעמים היה נדרש מערך של עשרה מסייעים. אחד המקומות האלה היה מועדון ה’איניגו מונטויה’. צילמנו שם 2 סצנות, אני אתמקד באחת. חמישה חברים ששותים בירה על הבר, מספר שניות וקאט! מה לא עושים בשביל מספר שניות בודדות מוארות כהלכה. התחושה שרציתי להגיע אליה, היא לא מסיבה או אווירת המועדון המוכרת, אלא משהו יותר מיושן, דיסקו משהו. זה רצון שאולצתי להגיע אליו בעקבות מחסור בניצבים.

לצורך העניין, החשכנו תחילה את מרכז אולם המועדון (שיטה בסיסית לבניית תאורה בלוקיישן). רצינו להאיר את השחקנים בתאורה רכה. לאחר ניסיונות כושלים להאיר עם 4 נורות פלורסנט ו-SOFTBOX על סטנד בזוויות שונות, ביקשתי מאחד העוזרים לעלות על הבר ולהחזיק את התאורה מעל השחקנים בזווית 90 מעלות. מירכזנו את הפריים וזה נראה מעולה. לאחר מכן, העמדנו תאורת לד עם מסנן בצבע אדום (בדומה לתאורה האחורית הקבועה במועדון) בגובה הראש של השחקנים, 45 מעלות מהם. מאחור. ביקשנו מהדיג’יי להדליק את הפנסים החכמים ואת הספוטלייטים האחוריים במצב איטי. חיכינו עם כל זה עד שיהיה לנו עשן. טיפ לגבי עשן – כדי להרוויח את הנפח שלו, כדאי להאיר עליו מזווית אחורית כלפי המצלמה. לפעמים זה יכול לחפות על סצנה דלילה באנשים ולגרום לה להיראות מלאה יותר. 

מלבד אנשי הצוות והשחקנים (בערך 8) המקום היה ריק. לכן בניתי את הסצנה כשכל השחקנים (והעוזרים) ממלאים את הפריים. אם הייתה אפשרות, היינו מעלים אנשים על הבר, נותנים לברמן לעשות להטוטי בקבוקים ומבקשים מניצבים לעבור מאחור עם סקייטים. נחמד לחלום לפעמים. בכל אופן, צילמנו מספר שוטים בודדים ובזה הכל הסתכם. המצלמה הייתה סטטית (אופי הסרט) והשחקן הראשי במרכז הפריים.


כמה זה עולה
?

תאמינו או לא, אפשר למצוא היום הכל באיביי או אמזון או מה שלא יהיה. מחירים נמוכים, איכות גם, אבל למי אכפת שזה עושה את העבודה. בסרטים שלי אני משתמש בסט של שלושה SOFTBOXES שקניתי מאיביי. העלות, סביבות ה-500 ש”ח. כדאי להזמין עם תיק נשיאה. בנוסף, 2 לדים של 250 ואחד של 500. העלות (כולל סוללות), סביבות ה-800 ש”ח. הלדים מגיעים עם שלט רחוק וג’לים.

עם ציוד זול ופשוט שכזה תוכלו להאיר כמעט כל סצנה שתרצו. סצנת פנים בעיקר. לגבי חוץ, אני משתמש במרכך אור פשוט (הכל מאיביי), סביבות ה-60 ש”ח.

המיזנסצנה (להבין תאורה) 

אחד הרעיונות החשובים בתאורת סצנה הוא עומק. ככל שנצליח ליצור יותר עומק, כך המיזנסצנה שלנו תהיה עשירה יותר בפרטים ותיתן לנו תחושה נעימה. התרגלנו לראות במהלך חיינו נופים עוצרי נשימה שבנויים משלל מרכיבי הטבע, שמיים, מים, הרים, עצים, פרחים וכו’. העומק של שילוב האלמנטים אחד אחרי השני נותנים לנו תחושה של סיפוק. אולי בגלל הרצון שלנו לגעת במשהו שאנחנו לא באמת יכולים. המרחק והעומק מעניק לנו תחושה של געגועים, של רצון להיחשף אל הלא נודע, לגעת במסתורין של העולם בו אנו חיים. טבע האדם, טבע הבריאה. עם קצת תכנון ומחשבה אנו יכולים להביא גם את הסצנות שלנו לעומק שכזה (הלוואי) המעניק נחת לעין הצופים. בחללים סגורים, בלי תאורה נכונה שמבודדת את האלמנטים מהשכבות שלפניהם ואחריהם כמעט ואי אפשר ליצור זאת. 

תרגיל נפלא שביצעתי פעם בסלון ביתי (שמעתי עליו מתאורן וותיק) ממחיש את ההבדלים המהותיים של זוויות תאורה ומאפשר את היכולת לנתח את ההשפעה של אותן זוויות על האלמנט אותו אנו רוצים להאיר. אני ממליץ לכם בחום לעשות זאת גם. ממקמים ביצה על שולחן, משתמשים בפנס תאורה כלשהו (פאנל לד קטן יספיק), מחזיקים אותו ביד ומתהלכים סביב הביצה תוך שמאירים אותה ממגוון זוויות שונות. לאחר מכן יושבים על החומרים מול המסך ומנתחים את ההשפעה של התאורה על האלמנט. לא שוכחים לתעד כמובן. פירקתי לכבודכם תמונות מקטע הווידאו שאני עשיתי. 

כל אחד ומה שעובד בשבילו


אם תתבוננו היטב בסרטי דיסני, תוכלו להבחין כיצד הבמאים נותנים מקום לפרטים הכי קטנים שיש – מאחור. עכביש שמטפס על הקיר בפינת החדר, צעצוע שמתנודד לו על ארגז משחקים, הכל מאחור. גם אם אנו לא יכולים ליצור תנודות עשירות שכאלה הממלאות את הסצנה, התאורה עושה את זה בשבילנו לא פחות טוב.

דוגמא מפורסמת, תאורת פנים כשישנו חלון בפריים. אם ננסה לכוון את הגדרות המצלמה לחשיפה נכונה בתוך החדר, החלון “יישרף”. כלומר, הטווח הדינמי של המצלמה לא יאפשר לנו להבחין בפרטים גם בתוך החדר וגם מחוצה לו (ראו תמונה). אינני מדבר על צילום שכזה משיקולים ויזואליים, כגון, לבודד את הדמות מהעולם שבחוץ, להראות את הפחד מזרקורי הרחוב והחברה וכו’, אך כשמדברים על אסתטיקה, העושר יגיע עם מילוי הפרטים בטווח הדינמי הגדול ביותר (עוד נרחיב על כך בפוסטים הבאים). יש ברשת מדריכים ומאמרים שמתארים שלב אחר שלב כיצד ליצור טווח דינמי גבוה כשהוא מואר כהלכה. הבאתי לפניכם אחד בסיסי.     

לחצו על התמונה כדי להגיע למדריך


הרעיון הכללי של הפוסט הזה, הוא פרטים. לתת מקום וכבוד לכל מי שנמצא בסצנה, וגם אם הוא קטן ומאחור. אם תכננתם בקפידה את המיזנסצנה, את כל התפאורה והחפצים בהקשר העלילתי, או סתם לנוי, מדוע שלא תאירו אותם כמו שצריך? שתתנו להם את הכבוד המגיע להם? וכי לא חבל שכל המאמץ היה לריק?

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם

הצד האפל של הקולנוע

כשאנו שומעים את צמד המילים ‘הצד האפל’, אסוציאציות רבות עולות במוחנו. גילוי דעת – הפוסט לקמן עוסק כהרגלנו בתאורת קולנוע.  נתחיל בחידון נסו

כשאוכל וקולנוע נפגשים

מה קורה שרוצים לעשות סרט אמנותי אבל גם פרסומי ואיך כל זה קשור לחומוס ירושלים שנמצא בכלל בחדרה מתגרים ונהנים – אוכל וקולנוע

סט אחד, סרט שלם

איך יוצרים סרט שלם המצולם מכמה זוויות עם סט תאורה אחד בלבד ניסוי ותהיה עולמנו הקטן מלא וגדוש באין סוף מקצועות והתמחויות ואיתם