בפוסט לקמן אני הולך לחקור את סוגי התאורה איתם מרבים להשתמש בעולם הקולנוע. ננסה לבדוק מה טיבם ולאילו מטרות הם משמשים. אך לפני שאנו צוללים לתוך פרטים טכניים, נקדים רעיון יסודי וחשוב מאד.

על מה ומי

שלא כמו בחיים האמיתיים, בקולנוע משתמשים בפנסים ייחודים ומערכי תאורה יוקרתיים ומורכבים מאד כדי לייצר קולנוע אסתטי וציורי. אמנם, כיוון שקולנוע לרוב מתעסק במציאות ומספר לנו סיפורים מקבילים לחיינו אנו, העולם הבדיוני שהקולנוע יוצר לצופה מצריך לרוב בניית עולם ראליסטי. במילים פשוטות, אנו רוצים להאיר בצורה יפה את הסרט, אך בשום פנים ואופן לא להראות כיצד ולא לתת לצופים תחושה של תאורה מלאכותית. בואו נסתכל על זה כך, אנחנו הולכים לראות סרט, מתיישבים במושבים ומתמסרים לחוויה של שעתיים שלוש בציפייה שיצירת הקולנוע שלפנינו תתן לנו לחוות רגש בעל משמעות. אנו נותנים ליוצר הסרט את האמון שלנו ומאפשרים לו לקחת אותנו למסע שכל כולו פנטזיה ברמה הויזואלית בתקווה שנרגיש תחושות אמיתיות. והנה לפתע, במהלך הסרט, תשומת לבנו נלקחה לעשייה המלאכותית של הסרט, ראינו את הבום בתוך הפריים, איש הפקה שבטעות ניצב מאחור, שחקן שמסתכל היישר לתוך העדשה (או סתם משחק גרוע), וגם תאורה שנראית מלאכותית להפליא. כל אלה מוציאים אותנו מהפנטזיה שהיינו מוכנים לחוות והאמון שלנו הופך מהר מאד לאכזבה.
ואם בתאורה עסקינן, מוכרחים אנו להגיע למוסכמה פשוטה – ברור לנו שהיא נמצאת שם, אך טוב יותר לעיניים שלנו להאמין שהיא טבעית, שהיא מגיעה ממנורת התקרה, מאור השמש דרך החלון, ממנורת הלילה שליד השידה וכו'.
לכן, וזה לכן גדול, כשאנו ניגשים להבין באילו פנסים נשתמש כדי להאיר סצנה, אנו צריכים תחילה להבין איזה מקור אור אנחנו הולכים לזייף.
כדי לברר את הדברים, נשאל את עצמנו, על מה אנחנו מאירים. דמות? רהיט? מבנה? חוץ? פנים? ומי הולך להאיר. אור השמש? תאורת הבית? אור בוקר? אור ערב? פנס רחוב? כלומר, איזה סוג פנס או מקור אור ישמש אותנו לכאורה כדי להאיר את מושא הצילום. כששני אלה יושבים לנו בראש לפני שאנו מאירים סצנה, המלאכה נהיית הרבה יותר ברורה ופשוטה, אך יותר מכך, הרבה יותר קולנועית. דוגמא :
זוג ישישים קמים בבוקר לסעוד ארוחת בוקר חגיגית לכבוד יום נישואיהם ה60. איפה הם יושבים? בסלון? בשולחן האוכל הקטן שבמטבח? בשולחן השבת החגיגי? נניח והחלטנו שבמטבח (יותר נכון הבמאי החליט). האם אנו רוצים לבודד את הזוג מהעולם ולהאיר אותם בלבד? האם אנו רוצים להראות גם את המטבח? מה בתוך הפריים חשוב לנו להאיר כחלק מהסיפור בסרט? לאחר שענינו על השאלות הללו, נשאל, מי הולך להאיר אותם? האם אור השמש הבוהק שמגיח מהחלון שנמצא ליד שולחן המטבח הקטן ימלא את החלל באור מלא נחת? או שמא זוג הישישים חווים חיי בדידות וקושי והתריסים בביתם מוגפים מבושה? אז אולי אור חלוש ושבור מגיח מהתריסים ומנורת שולחן ישנה נותנת את הטון העמום לסצנה? התהליך הנ"ל נקרא בניית סגנון תאורה. לעניין זה, אין תאורה טובה ותאורה רעה. ישנה תאורה המשרתת בצורה נכונה את חזונו של הבמאי ואת הנרטיב.
לאחר שענינו על שתי השאלות הללו אנו יכולים להתחיל לתכנן את מערך התאורה. נניח והחלטנו שאור השמש ישטוף את הבית עם שירת ציפורים. האם אנחנו מצלמים ביום ונוכל באמת להשתמש בחלון הפונה החוצה? האם הוא נמצא בזווית שתספק לנו מספיק אור לשוט? האם האור קונטרסטי מדי ואנו זקוקים למרכך? או שמא אנחנו רוצים לצלם בלילה (כדי לא להיות תלויים באור השמש המשתנה) ואז נצטרך כמה פנסי HMI (הסבר למטה) שיעמדו בחוץ?
ברגע שהחלטנו וענינו על השאלות לעיל, ברור לנו הרבה יותר איך אנחנו הולכים להאיר את הסצנה.
פרטים טכניים אמרנו?

גווני האור

טווח גווני האור נמדד בעולם בטמפרטורת קלווין. אם נציג את הטמפרטורה לערך מקור אור מוכר נקבל משהו כזה:

להבת גפרור : 1,700K
להבת נר, שקיעה/זריחה : 1,850K
נורות ליבון : 2,700-3,300K
אור הירח : 4,100-4,150K
אור יום  : 5,000-6000K
אור יום מעונן : 6,500K
שמים כחולים : 15,000-27,000K

המטרה הקולנועית – להתאים את טמפרטורת מקור האור (הטבעית\ראליסטית) בחלל בו אנו מצלמים (בין אם זה אור השמש ובין אם תאורת פלורסנט) לתאורה בה נשתמש כדי להאיר את הסצנה. לדוגמא, אם מקור האור שבסצנה הוא נר, אזי נצטרך למצוא תאורה שמפיקה גוון אור שכזה (בסביבות ה-1500K-2000K). 

סוגי תאורה

כאמור, בקולנוע אפשר להשתמש בכל מקור אור אפשרי, אך נהוג להשתמש בפנסים ספציפיים וחשוב שנכיר אותם.
בראש ובראשונה נכיר את נורות הליבון שמפיקות את האור החם והמוכר (הנורות הישנות עם חוט הלהט המזהיב). הנורות הללו משמשות עד היום להאיר סצנות שלמות ואפילו ללא מסננים או פנסים מתוחכמים. יש שמאלתרים משטח עץ (או מתכת) עם בתי נורות בשורה או עיגול ובכך יוצרים גוף תאורה גדול שבנוי ממספר נורות ליבון.

ואם תשאלו, מדוע לא להשתמש בנורות אחרות (כגון LED) עם פילטרים צבעוניים ושליטה על הגוונים כדי להגיע לטמפרטורה המבוקשת? אז בעולם האופטיקה טוענים שהאור המופק מנורות הליבון (טונגסטן) משקף צבעים מדויקים יותר מכל שאר הנורות (CRI). אם יצא לכם להיות פעם בחדר איפור של תיאטרון יוקרתי או מסלול אופנה, ראיתם כנראה את המראות שמסביבן ישנן נורות ליבון. הסיבות טמונות באיכות האור ודיוקו. בכל אופן, פנסי הקולנוע מורכבים מנורות קווארץ (שגם עושות שימוש בטונגסטן) שעמידות יותר לאורך זמן תודות לגז ההלוגן שבתוכן.
תוכלו למצוא יותר פרטים כאן.

פנס פתוח מול פרנל

ישנם פנסים כמו ה"תפוז", שבנויים בצורה פתוחה. כלומר, בין הנורה לאובייקט המואר אין מפריד (מלבד רשת הגנה). פנסים כאלה לא מאפשרים שליטה רחבה על מוקד האור, לכן הם משמשים להאיר חללים או אזורים גדולים, לייצר שטיפת אור אחידה (בדרך כלל). לעומתם, פנסי פרנל בנויים מעדשה ייחודית המאפשרת שליטה על מוקד האור. ע"י קירוב והרחקה של הנורה מהעדשה אפשר ליצור אלומות אור צרות ורחבות. זהו פנס שהשימוש בו רחב הרבה יותר בתעשיית הקולנוע אך על הדרך הוא גם יקר יותר. שני הפנסים הללו עושים שימוש בנורות קווארץ. רוג'ר דיקיניס טוען שהוא עושה שימוש תמידי בטונגסטן כיוון שזה תמיד עובד לו יותר טוב, יותר יפה ויותר מדויק. לכן, אע"פ שפנסי ה-LED הפכו פופולריים ונוחים לשימוש הרבה יותר, אם אתם רוצים להאיר כמו הגדולים, כדאי לכם מאד לחשוב על מערך תאורה שכולל גם פנסי קווארץ או אפילו נורות ליבון פשוטות. 

תאורת HMI

HMI הוא פנס עוצמתי בעל נורת פריקה, המשמש בעיקר לשטיפת אור, דהיינו תאורה לחללים גדולים. משתמשים בו כמקור לתאורת יום כיוון שהוא זהה לגוון האור שמפיקה השמש ביום, ובכך, אפשר ליצור איתו סצנות המדמות את שעות היום. אם תנסו לרכוש אחד כזה, תגלו שמחירו לא זול בכלל אך בכל זאת משתמשים בו כמעט בכל סט צילומים מקצועי. אם ראיתם פעם סט צילומים שמוצבים בו פנסים גדולים בחוץ מכוונים אל תוך מבנה, כנראה שראיתם את פנסי ה-HMI. 

מוסכמה חשובה מאד שיש להבינה בתאורת קולנוע, היא תאורת לילה. כיוון שאי אפשר לצלם חושך, אנו מוכרחים להאיר אזורים חשוכים כדי לייצר קולנוע. ניקח לדוגמא יער. אם ננסה לצלם בלי תאורה לא נצליח לקבל שוט שמיש. לכן, משתמשים בפנסי HMI או LED (או כל פנס עוצמתי אחר) עוצמתיים הנמצאים במרחק מספיק כדי לתת שטיפת אור רחבה. התאורה הלבנה הזו משמשת כביכול כאור הירח. תאורה לבנה כאור הלבנה. יש העושים שימוש בפילטרים כחולים אך לרוב משתמים בתאורה בהירה (טמפרטורת אור יום) ונקייה הכוללת מרככים גדולים.

פלואורסצנט (KINO FLO)

את נורות הפלורסנט אתם מכירים כנראה מהבית, נורות חכמות שמאירות את רוב הבתים המודרנים. זו נורת גז אולטרה סגולה, שאם תרצו ללמוד עליה, כנסו לויקיפדיה, אותנו מעניין השימושים שלה בקולנוע. הצבע שהיא מפיקה בהיר/לבן, מה שהופך אותה ליעילה בתאורת סט המדמה חדר עם תאורה זהה. בעולם הקולנוע משתמשים עם מערך תאורה שמכונה KINO FLO, המורכב מנורות פלורסנט (קצת שונות ממה שיש לנו בבית) צמודות אחת לשנייה. הקינו-פלו משמש לשלל מבני תאורה ואפשר למצוא אותו באופן מובהק כשמאירים חללים כמו משרדים, אודיטוריומים, בתי ספר, אולמות וכו', כמו שממילא הם מוארים. בנוסף, כיוון שבכל אופן הקינו-פלו מפיק אור בהיר, אזי משתמשים בו גם לדמות את אור השמש (תאורת יום). זהו פנס אפקטיבי מאד ובגלל הייחודיות של נורות הפלורסנט, מתקבלת תאורה רכה, רציפה ונעימה. לפעמים בסרטים דלי תקציב, השימוש בתאורה כזו שכבר נמצאת בסט, יכולה להיות מצוינת ולחסוך מערך תאורה שלם. באחד מסרטיי האחרונים, הצבתי את המרואיין מעל מנורת פלורסנט, הזזתי אותו טיפה אחורנית כדי לבטל מעט מההצללה, והתוצאה הייתה לא רעה בכלל. 

תאורת LED

תאורת פנסי ה-LED הם כנראה בשימוש הרחב ביותר כיום בתעשיית הקולנוע העצמאי. הסיבה – ניידות ונוחות. תאורת לד מגיעה בלא מעט צורות שחלקן מתחקות אחר סוגי פנסים מוכרים (כולל פילטרים ונורות בטמפ' חמה) וברובן בנויים מפאנלים הכוללים מספר גדול של נורות. יש ברחבי הרשת דילים מעולים של פנסי LED וזו דרך מעולה למתחילים שרוצים לשחק קצת בתאורת קולנוע. הם קלים וניתנים להפעלה ע"י סוללות, שזהו יתרון עצום כשמצלמים סצנות שזקוקות לתמרון וניידות, כמו סצנות לילה חוץ או אובייקטים נעים. בנוסף, כיוון שהם מגיעים בשלל גדלים, הם מקבלים עדיפות ואולי בלעדיות לשימוש במקומות קטנים, כגון פנים הרכב, ארון קטן, מקרר, תאורה המדמה טלוויזיה וכו'. בשנים האחרונות, תחום הLED התפתח מאד וכיום ישנם פנסים ברמה גבוהה שמשמשים גם את הגדולים בתעשייה. למעשה אפשר לומר שכמעט ואין סט צילומים שאין בו את ה-ARRI-SKYpanel המפורסם. 

תאורה דקורטיבית\מנחה

חשוב לציין וגם לחזור על הרעיון, שפנסים וגופי תאורה הנמצאים בתוך הפריים (PRACTICALS), משמשים כתאורה דקורטיבית המעניקה עומק לשוט (כמו שהרחבנו בפוסט אחר). בנוסף, תאורה זו נותנת לנו סיוע בהנחיית עיצוב התאורה על הסט (כמו שהרחבנו בהתחלה). לדוגמא, אם מאחורי השחקן ישנן נרות דולקים, נוכל להשתמש בפנס פרנל (או תאורה חמה אחרת) כתאורת ראש. הרעיון – ליצור אשליה שראשו מואר מאור הנרות.

אז מה כדאי לקנות?

מי שקרא עד כה, כנראה לא באמת שואל את השאלה הזו. ואם כן, אז אין תשובה כוללת. תאורה זה תחום אינדיבידואלי שמשתנה מסט לסט. כשתדעו מה אתם רוצים להאיר, יהיה פשוט מאד למצוא את המי.